ארכיון טיפים והמלצות - אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE https://amirrozen.co.il/category/טיפים-והמלצות/ מאמן ריצות ארוכות בדרום, אימונים אישיים, אימונים במסגרת קבוצה, ריצה טבעית, ריצות שטח Wed, 26 Feb 2025 16:31:32 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.1 https://amirrozen.co.il/wp-content/uploads/2020/02/cropped-ICON-32x32.jpgארכיון טיפים והמלצות - אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONEhttps://amirrozen.co.il/category/טיפים-והמלצות/ 32 32 אזור הדמדומים במרתון או במילים אחרות: "מה קורה שם בין הק"מ ה 32 ל 38"?https://amirrozen.co.il/marathon-mental-wall/ https://amirrozen.co.il/marathon-mental-wall/#respond Wed, 26 Feb 2025 16:20:02 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=4389לא מחקר אמפירי, אלא אסופת סיפורים וחוויות שמדברות ומספרות בעד עצמן.. יחד עם ידע מוקדם ומורשות קרב, הביאו אותי לכתוב את המילים הללו. אז בעצם כבר אחרי הק"מ ה 32 בערך, התחלנו לראות תופעות מטרידות… אנשים הולכים ורצים שעוצרים בצד הדרך למתוח משהו. ככל שהתקדמו הק"מ המחזות היו קשים יותר לצפייה והתלוו בקולות הקאה וייבוב.. […]

הפוסט אזור הדמדומים במרתון או במילים אחרות: "מה קורה שם בין הק"מ ה 32 ל 38"? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
לא מחקר אמפירי, אלא אסופת סיפורים וחוויות שמדברות ומספרות בעד עצמן.. יחד עם ידע מוקדם ומורשות קרב,
הביאו אותי לכתוב את המילים הללו.
אז בעצם כבר אחרי הק"מ ה 32 בערך, התחלנו לראות תופעות מטרידות…
אנשים הולכים ורצים שעוצרים בצד הדרך למתוח משהו.
ככל שהתקדמו הק"מ המחזות היו קשים יותר לצפייה והתלוו בקולות הקאה וייבוב..
העלייה בכניסה ליער בולון בק"מ ה 36 (מרתון פריז.. למי שמזהה), הזכירה במעט את העליות לירושלים משער הגיא.
לא בגלל השיפוע, אלא יותר בגלל השילדות של המשוריינים המוטלות בצידי הדרך.
אנשים מקופלים מעוותים בכל מיני צורות מוזרות… גונחים ומתייפחים על מר גורלם.
כבר בתדריך למרתון דיברנו בגנות "הקיר", אך עם כל הגנות היה צורך ליצור כלים פרקטיים להתמודד איתו לכשיבוא.
2 סיבות עיקריות סימנו –
1. פיזיולוגי
א. קצב, אם נתחיל בקצב מהיר מידי מהיכולת בגלל אדרנלין ואווירת מרוץ, נשלם על כך בק"מ המתקדמים, 32+.
ב. אינדיקציה טובה נוספת תהיה הדופק.
לא לעלות על זון 3 לפני מחצית המרחק. ככה נוודא שאנחנו לא "נשרפים מהר מידי".
ג. תזונה – מאגרי הגליקוגן מתרוקנים בשעה הראשונה בערך.
בדופק גבוה.. זה מרכיב משמעותי מהדלק… לכן חשוב להקפיד לתסף בג'לים ע"פ פרוטוקול מסודר.
2. מנטלי – ראש
א. הראש משחק פה תפקיד… משהו בספירה לאחור משתבש… כשאתה עובר את הק"מ ה 32 ומבין שיש לך בול עוד 10 ק"מ לרוץ. "אז אולי רק נסיים?" "הקצב פחות משנה.." "באנו להנות.. אפשר גם ללכת."
ב. השדים מתחילים לצוץ – "זה לא מתאים, אני לא מסוגל, מה נסגר?", "הקצב הזה מהיר לי מידי, למה צריך את זה? מה יגידו?"
ג. המוח רוצה להגן על הגוף מהטמטום הזה שנקרא "מרתון", ופשוט שולח אותות עצביים לכבות את המערכת.
באמת באמת,
מניסיון אני יודע שהגוף שלי מסוגל לרוץ יותר מ 42.2 ק"מ.
עשינו את זה כבר בעבר.. אני והוא.
אבל מרתון, זו לא ריצה של 42.2 ק"מ.
אני יודע שאני נכנס פה לדיון פילוסופי. אז אני לא. אני קובע.
ההבדל בין מרתון לבין ריצת 42.2 ק"מ זו המהות.
כי בריצת 42.2 ק"מ, לא נפגוש בקיר, עובדתית לא פגשתי בו מעולם באף ריצת נפח בה חציתי את המרחק הזה (והיו רבות).
מרתון לוקח 42.2 ק"מ ומשלב אותם עם הקצב הכי טוב שלך למרחק הנתון.
2 הפרמטרים האלו, של מרחק וקצב – יוצרים את ה"מרתון" ומזמנים את "הקיר".
אז מה עושים?!
נערכים!!:
1. מכירים בסימפטומים. הפיזיולוגים, הקוגניטיביים, המנטליים של הקיר. בכדי להיערך ולהגיב כשהוא בא.
2. מכינים תחמושת:
א. לפן הפיזיולוגי – אסטרטגיית קצב, ואסטרטגיה חלופית.
שתי אלו משתמשות גם בדופק כמצפן. בנוסף, תכנון מים ותזונה.
ב. לפן המנטלי – ארחיב מעט:
1) הכנו מכתבים מהאהובים שלנו. לפתוח ברגעי משבר לצורך העצמה.
2) קיבלנו פתק מהמאמן, לפתוח כשממש קשה.
3) הכנו אסטרטגיית קצב חלופית למצבי משבר ("אם לא… אז…")
4) הכנו מנטרות לדיבור פנימי שירימו ויחזקו אותנו (מבעוד מועד)
5) דמיון מודרך לקו הסיום.
אני פגשתי את הקיר בק"מ ה 38.
בראש שלי, כשעברתי את ק"מ 32, אמרתי לעצמי.. "אמיר, 6 ק"מ של אזור דמדומים לפניך, עברת את 38, יצאת מזה"..
ואכן, מחזות קשים כל הדרך.
מצאתי את עצמי מרים מישהי ודוחף מישהו בכמה מילים באנגלית עייפה.
מדקלם לעצמי מנטרות, נזכר במדיטציית הבוקר ובעוצמות שצברתי שם.
ק"מ 35, האוזניות מתו … "battery low" …
ק"מ 36, מתפסים ביער… אומר לעצמי "הקטמון במרתון ירושלים היה קשה יותר" וממשיך.
ק"מ 38, חיווי מהשעון – "התראת דופק."
תחושה כללית של בא להקיא, סחרחורת קלה. נדלקת נורת אזהרה ראשית. עובר להליכה.
דיבור פנימי: "מה קורה? מה עושים עכשיו?" הולך מהר, מתחיל לנשום (הסבר: אני גם מאמן נשימה).
מבין שצריך להפעיל את המערכת הסימפתטית ולעורר את הגוף מהסרט שהוא נמצא בו.
60 שניות הליכה – נשימה מודעת, מעיר את הגוף, נותן לחמצן להיכנס בדיוק לאן שצריך, העסק מתאפס על עצמו – חוזר לרוץ..
4 ק"מ אחרונים, הקיר מאחורי. שער הסיום.
דיבור פנימי: "לאן נרשמים עכשיו??"
הקיר אינו נחלת הכלל. האמת, שהרוב כלל לא יפגשו בו.
אבל אם זה יקרה, כשזה יקרה, כדאי להיות מוכנים.
מצרף קישור לסרטון הדרכה שהקלטתי כהכנה לשבוע המירוץ.
מוזמנים להציץ.
ובהצלחה במירוץ הקרוב.

הפוסט אזור הדמדומים במרתון או במילים אחרות: "מה קורה שם בין הק"מ ה 32 ל 38"? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/marathon-mental-wall/feed/ 0
איך גובה הדרופ משפיע על הריצה שלכם?https://amirrozen.co.il/running-shoe-drop/ https://amirrozen.co.il/running-shoe-drop/#respond Sun, 16 Feb 2025 08:11:56 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=4333האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם: "באיזה דרופ אני רץ?" ואולי בכלל, "מה זה דרופ?" לרבים מהרצים השאלה הזו כלל לא עולה, אבל היא יכולה לשנות את חוויית הריצה שלכם – לטובה או לרעה. מה זה דרופ? דרופ הוא ההפרש בגובה בין העקב לקדמת כף הרגל בנעל הריצה שלכם. אם העקב גבוה ב-10 מ"מ […]

הפוסט איך גובה הדרופ משפיע על הריצה שלכם? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם: "באיזה דרופ אני רץ?" ואולי בכלל, "מה זה דרופ?" לרבים מהרצים השאלה הזו כלל לא עולה, אבל היא יכולה לשנות את חוויית הריצה שלכם – לטובה או לרעה.

מה זה דרופ?

דרופ הוא ההפרש בגובה בין העקב לקדמת כף הרגל בנעל הריצה שלכם. אם העקב גבוה ב-10 מ"מ מהקדימה, מדובר בדרופ של 10 מ"מ. אם העקב והקדימה נמצאים באותו גובה – מדובר בדרופ אפס. את הנתון הזה ניתן למצוא במפרט הנעל באתרי החברות או בחנויות המתמחות.

איך הדרופ משפיע על הריצה שלכם?

גובה הדרופ משפיע על האופן שבו כף הרגל שלכם נוחתת על הקרקע, מה שמשפיע ישירות על היציבה, עומסי השרירים, שליטה מפרקית ושיווי משקל.

דרופ גבוה (8-12 מ"מ): מעודד נחיתה על העקב, מפחית עומס מהקרסול ומעביר אותו לברך ולירך.

דרופ נמוך (0-6 מ"מ): מעודד נחיתה על מרכז כף הרגל או על הכריות, מה שמקטין עומס על הברכיים אך עשוי להעמיס על שרירי השוק והקרסול.

דרופ אפס (0 מ"מ): מחקה הליכה יחפה ומעודד שימוש טבעי בשרירי הרגליים, אך דורש הסתגלות והדרגתיות.

איך לבחור את הדרופ שמתאים לכם?

אין המלצה אוניברסלית לכל הרצים. ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הבחירה, כמו מבנה כף הרגל, שליטה שרירית, עבר של פציעות וטכניקת ריצה.

סובלים מכאבי ברכיים? ייתכן שדרופ נמוך יותר יעזור.

מתמודדים עם כאבים בגיד אכילס? דרופ גבוה עשוי להפחית עומס על האזור.

יש לכם קיצור בשרירי הסובך? נעל עם דרופ בינוני-גבוה תוכל להקל.

יש לכם שליטה שרירית גבוהה ונחיתה טבעית על מרכז כף הרגל? אולי דרופ נמוך יתאים לכם.

 

מעבר בין דרופים – איך עושים את זה נכון?

אם החלטתם לשנות את סוג הנעל או את גובה הדרופ, חשוב לבצע זאת **בהדרגה**. המעבר צריך להיות מדורג ולאורך מספר שבועות, עם התאמה של עומס הריצה והקשבה לתחושות הגוף.

 

לא רק הנעליים קובעות

אמנם לנעליים יש השפעה על חוויית הריצה, אך חשוב לזכור שהן לא הגורם היחיד. טכניקת ריצה נכונה, חיזוק שרירים ותשומת לב ליציבה יכולים להשפיע לא פחות.

 

גובה הדרופ בנעלי הריצה שלכם משפיע על אופן הנחיתה, פיזור העומסים בגוף והנטייה לפציעות. לכל רץ יש צרכים שונים, ולכן מומלץ לבדוק את גובה הדרופ שלכם, להקשיב לגוף ולהתאים את סוג הנעל בצורה מבוקרת.

אז, מה הדרופ שלכם?

הפוסט איך גובה הדרופ משפיע על הריצה שלכם? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/running-shoe-drop/feed/ 0
מעומס החושים אל שקט הריצה: איך למצוא את האיזון בדרך הטאוhttps://amirrozen.co.il/running-in-silence-the-taoist-path-to-balance/ https://amirrozen.co.il/running-in-silence-the-taoist-path-to-balance/#respond Sat, 15 Feb 2025 21:12:32 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=4322"הצבעים מעוורים את העין  צלילים מחרישים את האוזן  טעמים מקהים את הטעם  מחשבות מחלישות את הדעת  תשוקות מנוונות את הלב.    החכם מביט בעולם  אבל בוטח בראייה הפנימית.  הוא נותן לדברים לבוא וללכת,  ליבו פתוח כשמיים." (פרק 12, דרך הטאו)   האם הריצה משחררת אותנו – או מעמיסה עלינו? ריצה נתפסת פעמים רבות כפעולה של […]

הפוסט מעומס החושים אל שקט הריצה: איך למצוא את האיזון בדרך הטאו הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
"הצבעים מעוורים את העין

צלילים מחרישים את האוזן

טעמים מקהים את הטעם

מחשבות מחלישות את הדעת

תשוקות מנוונות את הלב.

החכם מביט בעולם

אבל בוטח בראייה הפנימית.

הוא נותן לדברים לבוא וללכת,

ליבו פתוח כשמיים."

(פרק 12, דרך הטאו)

 

האם הריצה משחררת אותנו – או מעמיסה עלינו?

ריצה נתפסת פעמים רבות כפעולה של שחרור. היא מאפשרת לנו להתנתק מטרדות היום-יום, להיכנס לזרימה ולהרגיש קלילים יותר, פיזית ומנטלית. אבל האם זה תמיד כך?

העולם המודרני מציף אותנו בגירויים בלתי פוסקים. מסכים זוהרים מעוורים אותנו, התראות וצפצופים מסיחים אותנו, מדדי שעון ודופק מציפים אותנו במידע. אנחנו הופכים לתלויים בגירויים האלה, לפעמים עד כדי כך שהיכולת להקשיב לעצמנו מתעמעמת.

אפילו הריצה, שיכולה להיות מקום של שקט וחיבור, עלולה להפוך לעוד מרדף.

אם יצא לכם לרוץ עם הראש מלא במחשבות, עם מוזיקה רועשת באוזניים, תוך השוואה בלתי פוסקת לקצב של אחרים – אתם בטח מכירים את התחושה שהריצה לא תמיד מביאה שקט, אלא דווקא עוד עומס.

 

החכמה של דרך הטאו: פחות מאמץ, יותר חיבור

דרך הטאו אינה עוסקת בהתנזרות מהעולם. היא אינה מציעה שנימנע מצלילים, ממראות או מהנאה. היא מדברת על איזון – לא להיסחף אחרי הגירויים ולא לתת להם לנהל אותנו.

כשלאו טסה כותב "צלילים מחרישים את האוזן," הוא לא מתכוון שמוזיקה היא בעייתית, אלא שכאשר אנחנו מוקפים ברעש בלתי פוסק, אנחנו עלולים לאבד את היכולת לשמוע את עצמנו.

אם נשליך זאת על הריצה, זה ברור:

אם כל ריצה הופכת למרדף אחרי שעון הדופק והקצב, אנחנו עלולים לשכוח למה אנחנו בכלל רצים.

אם אנחנו מתמלאים מתח בגלל מדדי אימון, אנחנו מחמיצים את הקסם של התנועה.

אם אנחנו מתמקדים בהישג הבא, אנחנו עלולים לפספס את הרגע שבו אנחנו פשוט רצים.

 

איך רצים ממקום של חיבור?

שאלתי כמה רצים במועדון, רבים מצאו את הדרך שלהם לשלב בין מאמץ לשקט:

🔹 גל רץ בטיילת תל אביב ונותן לים ולמוזיקה להוביל אותו. הוא לא רודף אחרי המספרים – הוא פשוט נהנה מכל רגע.

🔹 בועז מתחיל ריצה כשהראש עמוס, אבל במקום להיאבק בזה, הוא עוצר, נושם עמוק, משחרר. הוא מתאר איך הוא "מתפוצץ" מהעומס בתחילת הריצה, ואז נותן לגוף למצוא את הקצב שלו עד שהכול מתבהר.

🔹 פנינה דווקא מוצאת שקט דרך המוזיקה. היא לא מפריעה לה – להפך, היא עוזרת לה להיכנס לתוך עצמה.

🔹 רווית רואה בריצה תרפיה. "כל התגברות על קושי בריצה משחררת אותי מכאב פיזי ומנטלי," היא אומרת. "ברוך השם שגיליתי אותה."

כל אחד מהם מביא פרספקטיבה אחרת, אבל כולם חולקים דבר משותף: הם לא נותנים לריצה להיות עוד עומס, אלא משתמשים בה ככלי לשחרור.

 

האומנות של הזרימה בריצה

לאו טסה מדבר על החשיבות של זרימה – פעולה טבעית ולא מאומצת. הדרך לרוץ מתוך חיבור ולא מתוך מאבק עוברת דרך כמה עקרונות פשוטים:

1⃣ הניחו למספרים ולמדדים להיות ברקע – אין שום דבר רע במדידה, אבל אם כל ריצה הופכת להיות תחרות עם עצמכם, אולי שווה להניח לפעמים לשעון ולתת לגוף להוביל.

2⃣ מצאו את השקט שלכם – אם מוזיקה מרגיעה אתכם, השתמשו בה. אם ריצה ללא הפרעות מחברת אתכם פנימה, נסו זאת. כל אחד מוצא את דרכו.

3⃣ הרשו לעצמכם "לרוץ מבולגן" – כמו שבועז אמר, לפעמים הדקות הראשונות מלאות בעומס ובלגן, וזה בסדר. תנו לזה לקרות, ותנו לשקט להגיע בקצב שלו.

4⃣ התמקדו בתחושה, לא רק בתוצאה – במקום לשאול כמה מהר רצתי?, אפשר לשאול איך הרגשתי בריצה? לפעמים, דווקא כשאנחנו נותנים לעצמנו להשתחרר, הביצועים משתפרים מעצמם.

5⃣ זכרו שאין דרך אחת נכונה – חלק מהרצים מוצאים שקט דרך חיבור לטבע, אחרים דרך קצב יציב, אחרים דרך מדיטציה בריצה. מה שחשוב זה להקשיב לעצמכם.

 

בסוף, הכול חוזר לנקודה אחת

הריצה יכולה להיות מאבק, והיא יכולה להיות חופש. היא יכולה להיות מרדף, והיא יכולה להיות שחרור.

ההבדל הוא לא בריצה עצמה – אלא בדרך שבה אנחנו ניגשים אליה.

כמו שהטאו מלמד אותנו, השקט כבר קיים בתוכנו. כל מה שנשאר לנו זה לאפשר לו להתגלות.

אז איך אתם מוצאים את השקט שלכם בריצה?

הפוסט מעומס החושים אל שקט הריצה: איך למצוא את האיזון בדרך הטאו הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/running-in-silence-the-taoist-path-to-balance/feed/ 0
תזונת רצים למרחקים ארוכים ותזונה טכניתhttps://amirrozen.co.il/nutrition/ https://amirrozen.co.il/nutrition/#respond Wed, 24 Aug 2022 09:04:36 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=3159בפוסט הזה, אביא מהידע שלי וניסיוני האישי על מנת לנסות ולעשות מעט סדר לגבי מה מתי וכמה רצוי לצרוך את התזונה שלנו בהקשר לריצות למרחקים ארוכים.

הפוסט תזונת רצים למרחקים ארוכים ותזונה טכנית הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>

כשמדברים על אימון וכושר, אי אפשר להתעלם מנושא התזונה מאחר והתזונה היא חלק בלתי נפרד ממעגל האימון השלם.
כשמדברים על ריצה למרחקים ארוכים… אדרבא, שכן מרכיב התזונה פוגש אותנו גם בהכנה לריצה, גם במהלך הריצה וגם לאחריה.

בפוסט הזה, אביא מהידע שלי וניסיוני האישי על מנת לנסות ולעשות מעט סדר לגבי מה מתי וכמה רצוי לצרוך את התזונה שלנו בהקשר לריצות למרחקים ארוכים.

תזונה בריצה

אז מדוע צריך כללים?

אפשר לומר שבפעילות היומיומית שלנו, יש בגופנו מנגנונים טבעיים, הורמונים, המשדרים ומאותתים לנו איתותי רעב או צמא בהתאם לצורכי הגוף. אם כך, מדוע לנו לא לסמוך על אלו?

בעיקר כי ההרגשה הזו מתעתעת ולא מדויקת. עובדתית, אנשים מתייבשים בטיולים גם כשיש מים זמינים, או אוכלים המון גם כשאינם באמת רעבים…. על אחת כמה וכמה, בתוך פעילות גופנית עצימה וממושכת, בה חשובים לנו מאוד ההישגים, וההתעסקות בתזונה ובמים רק "מפריעה" לנו לכאורה… "אני אשתה כשאהיה צמא", "אכלתי מספיק אתמול בערב".

בשורה התחתונה, בפעילות ממושכת כמו ריצה למרחקים ארוכים, אנחנו צריכים פרוטוקול תזונה ושתיה על מנת להימנע ממצב של דלדול מאגרי האנרגיה, תשישות, התייבשות ונסיגה בביצועים.

התזונה חיונית על מנת לאפשר להכין את הגוף לאימון, למקסם ביצועים במהלכו, ולשיקום הגוף לאחר האימון. ללא תזונה מספקת בתזמון הנכון לא יהיה שיקום רקמות ותהליך האימון יפגע.

לכן יש חשיבות לתזמון התזונה לפני פעילות , בזמן הפעילות  ולאחר הפעילות .

הפחמימות

מקור האנרגיה העיקרי עבור רצים היא הפחמימה, אך מאגר אנרגיה זה מוגבל מאוד והופך מוגבל עוד יותר ככל שהמאמץ עולה. ככל שהדופק עולה פונה הגוף לניצול אנרגיה זו וברגע שהיא נגמרת, יפנה הגוף לשומנים ויעילות הריצה שלנו תפגע. זו הסיבה העיקרית שעלינו לשמור על רמת הגליקוגן בגופינו לפני ובמהלך פעילות באמצעות תזונה נכונה.

לפני הפעילות על ידי צריכת פחמימות (לאימוני ריצה מעל שעה וחצי), בזמן הפעילות על מנת למנוע תשישות וירידה בביצועים (על ידי מזון טכני או טבעי) ולאחר הפעילות בכדי להשיב לגוף אנרגיה לשיפור וייעול תהליכי ההתאוששות.

רוב הגליקוגן ימצא בשריר ובכבד ולאחר צום של 10-12 שעות מאגר זה יתדלדל מאוד ויספיק לפעילות של עד שעה – שעה וחצי בעצימות בינונית. האנרגיה הזמינה הנשמרת במאגרי הגליקוגן בגוף יכולה לספק כ -2,000 קק"ל לאדם. ככל שהרץ מאומן יותר, תהליך האגירה וניצול האנרגיה יהיה יעיל יותר.

כיצד נשלב פחמימות בזמן הפעילות ובאיזה מינון ?

בריצות המתוכננות לשעה עד שעה ורבע, אין צורך ממשי לצריכת פחמימה תוך כדי הפעילות, אבל, אם תכנון הריצה עולה על זמן זה, נצטרך לשלב הזנה עוד בשלבים מקדימים טרם דלדול המאגרים, קרי, כבר בשעת הפעילות הראשונה (אחרי 45 דק' לצורך הדוגמה) מומלץ לצרוך בין 60-90 גר' פחמימה לכל שעת פעילות. ניתן לשלב מזונות על מנת לעמוד ביעד כמות הפחמימה לשעת פעילות לדוגמת ג'ל אנרגיה המכיל כ 25 גר' פחמימה, תמר מג'הול גדול המכיל כ 10 גר' פחמימה ו 500 מל' משקה איזוטוני המכיל כ 15גר' פחמימה.

בריצות מרתון אפשר ורצוי לצרוך ג'ל אנרגיה או 3 תמרים כל 45 דק' בערך, ובתחנות ההזנה לשתות משקה איזוטוני על מנת לעמוד בכמות הפחמימה הרצויה.

בריצות אולטרה-מרתון, יש חשיבות גדולה לגיוון המזון. יש גבול לכמות הג'לים שרץ יכול לאכול לאורך המרוץ, על כן ניתן להוסיף רבעי פיתה מרוחה בממרח תמרים/טחינה/דבש, חטיפי אנרגיה, ג'לים, תמרים, בננות, חטיפי שוקולד, ביגלה ועוד – חשוב לתרגל מזונות אלו מבעוד מועד ולעמוד ולעקוב אחר הערכים התזונתיים שלהם בכדי להתכנס ליעד הפחמימות הדרוש.

נדרש לתרגל אכילה ושתיה במסגרת האימונים בדרך למרוץ המטרה על מנת לתרגל ולהרגיל את מערכת העיכול לקלוט ולפרק את המזונות תוך כדי פעילות הריצה. לא פחות חשוב לתרגל באימונים את אותם המזונות ולא לנסות דברים חדשים במסגרת התחרות.

ומה לאחר הפעילות?

מיד לאחר אימון ועד כחצי שעה, תסייע צריכת הפחמימות לבנייה מיטבית של גליקוגן. במידה ואנחנו מתרגלים אימוני B2B או מרוצי שליחים בהם אנו נדרשים למספר מקטעי ריצה, הפחמימה תסייע להתאוששות מהירה בין המאמצים –  רצוי לצרוך כחצי שעה לאחר תום המאמץ ושוב כל שעתיים עד הפעילות הבאה ביום.

במידה ויש לנו התאוששות ומנוחה של יותר מיממה עד האימון הבא – אין כל משמעות לצריכת פחמימות מידית – מספיק לוודא כי אנו צורכים מספיק פחמימות במהלך היום.

פחמימות במזון הטכני​

ג'ל אנרגיה

ג'ל האנרגיה מגיע בדרך כלל באריזה קטנה המכילה ג'ל צמיגי עם כ-100 קלוריות. רבע מכמות הנוזל שבג'ל הוא מפחמימה, כ- 25 גר'. בנוסף יהיו בו סוכרים פשוטים, חומרי טעם ועוד – רצוי להסתכל על המרכיבים טרם הרכישה והצריכה.  

הג'ל מכיל גם BCAA (חומצות אמינו) שהוא חלק מאבני הבניין של השריר. רכיב זה מונע את פירוק הרקמה השרירית במהלך פעילות אירובית ממושכת – רלוונטי לריצות אולטרה מרתון ארוכות מאוד בעצימות נמוכה מאוד.

בג'ל ישנם גם מלחים (נתרן ואשלגן), השלמתם הכרחית משום שהפעילות הגופנית מאיצה את הידלדלותם ככל שהטמפרטורה גבוהה וההזעה מוגברת או פשוט בגלל עליית קצב מחזור הדם בפעילות מאומצת לאורך זמן.

ישנם ג'לים המכילים קפאין (הדבר יצוין על גבי האריזה). הקפאין מעורר את הגוף ובנוסף גורם לעליה בריכוז חומצות השומן דבר המסייע לניצול השומנים כמקור אנרגיה.

צורכים ג'לים בתחרות??

הקפידו לצרוך ע"פ האמור בתדירות הנכונה ובהתאם למשך הפעילות.

הקפידו לשתות מים (לא משקה אנרגיה!) מיד אחרי צריכת הג'ל על מנת להקל על הבליעה ולדלל את המתיקות והמלחים שבו.

אם אין סיבה מיוחדת לכך, עדיף להשלים את הפחמימות ממקור טבעי, אכלו פרוסת לחם מרוחה לפני האימון, בננות, תמרים. כל עוד אפשר – איכלו מזון טבעי.

בתחרויות ארוכות משעה וחצי, נשתמש בג'ל כאמור, וכדי שלא נתקל בו לראשונה בתחרות ננסה אותו כמה פעמים בריצות הארוכות המכינות לתחרות.

הנוזלים ומאזן המלחים

הנוזלים בגוף אחראיים לתהליכי ויסות טמפרטורה, סיכוך מפרקים, איזון המלחים (אלקטרוליטים), והפרשת רעלים. הנוזלים מהווים בין 50-70% מגוף האדם, בהתאם לגילו ומשקלו (ויתר מרכיבי הגוף). על מנת לשמר על גוף מאוזן, יש חשיבות גדולה למשטר נוזלים קפדני – הוצאה מול הכנסה.

ניטור מצב מאזן הנוזלים פשוט מאוד, לרוב צבע השתן יעיד על כך. ככל שהסביבה תהיה חמה יותר והפעילות תהיה מאומצת יותר, הגוף יאבד נוזלים בתהליך הקירור וידרוש השלמת נוזלים גדולה יותר.

את תחושת הצמא נחוש לאחר אובדן של כ 1% מכמות הנוזלים בגוף, באיבוד של כמות גדולה יותר נרגיש צימאון רב.

הגורם הראשון להתייבשות בקרב רצים, הוא העדר היכולת לשתות כמות גדולה של מים התואמת את הכמות שאובדת בזיעה.

טרם פעילות:

לפני פעילות ממושכת מתוכננת, רצוי להרוות את הגוף בנוזלים, על מנת לייעל את הספיגה, רצוי לשתות כמות גדולה, אך במנות קטנות לאורך כל היום הקודם לפעילות.

שתייה של כמות גדולה בסמיכות לתחרות יכולה לגרום לנו לרוץ לשירותים בזמן המרוץ, דבר שלא היינו רוצים שיקרה, ועל כן, יש לשתות כ 500-750 מל' מים בטווח של שעתיים עד ארבע שעות לפני הזינוק.

בנוסף, מזון ומשקאות המכילים נתרן יכולים לסייע באגירת נוזלים בגוף.

בזמן פעילות

במהלך ריצה, עלינו לצרוך נוזלים בכמות שתגרום לנו לא לרדת ביותר מ2% במשקל הגוף. צריכת הנוזלים המומלצת במהלך פעילות היא כ – 700 מל' לשעה, משתנה בהתאם לתנאי מזג האוויר ולאופי ההזעה של הרץ. ספיגה טובה של הנוזלים לגוף תהיה בשתייה קרה בעלת טעם מתאים לרץ.

יש להיזהר מהרעלת מים – מצב של שתיה מרובה במשקאות דלי נתרן כמו מים.

בריצות ארוכות יש חשיבות להגיע רווי לפני הריצה ע"י העמסת נוזלים – בעיקר בכדי לשפר את ביצועי הריצה וכמובן כדי להימנע מהתייבשות.

לאחר פעילות

על מנת להחזיר נוזלים בצורה הטובה ביותר יש לצרוך נוזלים ונתרן במידה מתונה. יש לקחת בחשבון שנתרן בשתייה או מלח במזון יסייעו באגירת הנוזלים. מכיוון שאיבוד הנוזלים ממשיך גם לאחר סיום הפעילות (זיעה, חילוף חומרים ושתן), על מנת להצליח להחזיר את כמות הנוזלים יש לצרוך כמות גדולה יותר של נוזלים.

משקאות איזוטוניים

משקאות אלו שומרים על המאזן שבין אלקטרוליטים ונוזלים, מאזן המאפשר פעילות לאורך זמן. האלקטרוליטים מוליכים חשמליים בגוף האדם. הם חשובים לפעולה תקינה של מערכת העצב-שריר. נתרן, אשלגן, כלוריד, סידן ומגנזיום הם בין האלקטרוליטים החשובים בגוף האדם.

במהלך ריצה, הגוף מייצר חום בנוסף לטמפרטורה החיצונית המשתנה. מנגנון ההזעה נועד כדי לאזן טמפרטורה זו. בנוסף לנוזלים, מאבד הגוף מלחים רבים המופרשים בזיעה.

בכדי למנוע התייבשות, אנו צורכים נוזלים במהלך הריצה. אך אם נצרוך מים בלבד, נפגע במאזן בין מלחים לנוזלים בגוף והתפקוד שלנו יפגע. על מנת לשמור על מאזן נכון נדרש מאיתנו לצרוך מלחים (נתרן, אשלגן, מגנזיום) במהלך הפעילות בנוסף לנוזלים.

שמירה על מאזן אלקטרוליטים מאפשרת את המשך הפעילות העצבית השולטת בפעולות הכיווץ וההרפיה של השריר. לכן, הפרה של מאזן האלקטרוליטים מגדילה את הסיכוי להתכווצות שרירים. המשקאות האיזוטוניים נועדים לשמש מקור לאנרגיה זמינה וכן לאלקטרוליטים.

מתי נצרוך משקאות איזוטוניים ובאיזו כמות?

למעשה מדובר בשאלה מורכבת למדי.

קיימת שונות גדולה בהתאם לאופי הפעילות. אם מדובר בריצה בסביבה חמה ולחה, או מדברית, בסביבה מאווררת וקרירה. ברץ עם הזעת יתר או רץ המזיע פחות, בעונת השנה, במצב ההתאקלמות של הרץ ועוד. עם זאת, להלן מספר כללי אצבע:

בריצות של עד שעה וחצי ביום חם – או עד שעתיים בתנאים נוחים – אפשר להימנע ממשקאות איזוטוניים. חשוב להקפיד על ביגוד ריצה מנדף ולשתות מים. בתום הפעילות, במסגרת ארוחה טובה, נשלים את המלחים באופן טבעי.

באימונים ארוכים יותר משעתיים או במרוצים ארוכים, יש חשיבות לצריכת משקאות איזוטוניים. במרוצים אפשר לשתות כוס משקה כל חצי שעה או רבע שעה אם קיימים תנאי מז"א חמים במיוחד. ניתן לשתות משקה בתום אימון ארוך או מרוץ על מנת לסייע לגוף בהשלמת המלחים מאחר ותזונה רגילה לעיתים לא תספיק. המשקה האיזוטוני מאפשר לגוף להתאושש במהירות גבוהה יותר ממאמץ גדול.

כדורי מלח

דרך נוספת לפצות את הגוף במלחים במהלך אימון ארוך או תחרות, היא כדורי מלח. גם במקרה זה, אין סיבה לצרוך את הכדורים באימון הקצר משעתיים. יש צורך לקחת רק אם הפעילות ארוכה ובתנאי מזג אוויר חמים ולחים.

הכדורים הנמכרים מכילים לרוב נתרן ותוספים נוספים. כדור ממוצע מכיל כ-300-200 מ"ג נתרן, 100-40 מ"ג אשלגן, 50-20 מ"ג סידן ו-30-10 מ"ג מגנזיום. אובדן נתרן ממוצע בליטר זיעה הוא של 1,100 מ"ג, ולרץ מנוסה ומאוקלם אף פחות.

מאחר וכדורי המלח שונים בהרכב מיצרן ליצרן, וכך גם נתוני ההזעה של הרצים, מאוד קשה, עד בלתי ניתן לתת קווים מנחים לשימוש בכדורי מלח.

לרץ ממוצע, שני כדורים במהלך תחרות העולה על שעתיים וחצי אמורים להספיק. גם במקרה זה של מלח, חשוב לא לצרוך כמות מופרזת – מי ששותה משקאות איזוטוניים באופן סדיר, אינו זקוק לכדורי מלח, ולהפך.

לסיכום

לתזונה חלק חשוב בתהליך האימון השלם. לתזמון שלה, למינון שלה ולמרכיבים שלה חשיבות גדולה. כל זאת בהתאם לרץ המתאמן, לנתוניו הפיזיולוגיים ולאימון או מירוץ המטרה – משכו ומאפייניו.

התייחסות נכונה לתזונה לפני פעילות, במהלכה ואחריה יגרום לשיפור בביצועים ובהישגים, לשיפור בהתאוששות ומוכנות הגוף לאימון הבא ויקטין סבירות לפציעות.

חילקנו את התזונה לאורך שלבי האימון – לפני הריצה / במהלך הריצה / לאחר הריצה

לפני הריצה

רווי בנוזלים – כבר יום קודם לאימון/תחרות נזין את הגוף במים. במקרה של מרתון אף יומיים לפני.

בארוחת הערב שלפני הפעילות יש להגדיל את יחס פחמימות.

לפני מרתון עיקר הארוחה יהיה פחמימה.

במידה והאימון בערב, נקפיד על ארוחת בוקר עשירה, ואת ארוחת הצהרים נסיים מוקדם

ארוחת אחרונה כשעה לפני הפעילות תהייה קלה ללא סיבים תזונתיים וללא שומן, פרוסת לחם עם דבש לדוגמה.

בדקות שלפני הפעילות ניתן לצרוך בננה, תמר, ג'ל אנרגיה וקפה ממותק

בריצות מעל שעה ורבע

נצטייד במים בכמות מספקת בהתאם לזמן הריצה תוך הקפדה על שתיה בזמנים קצובים – ביום חם להקפיד לשתות יותר .

טבעי אז טכני.לצרוך כל 45 ד ג'ל אנרגיה או פחמימה טבעית אחרת. בימים חמים אחרי שעה וחצי ניתן לקחת כדור מלח כל שעה או משקה איזוטוני לחלופין

לאחר הריצה

בתום האימון נרצה להשיב לגוף את מה שחסר לו בייחוד חלבונים יחד עם פחמימות.

מומלץ לא להכביד על הקיבה ולהזינה במאכלים קלים לעיכול.

הזינו את גופכם בהדרגה להתאוששות ובנייה מהירה.

שלבו משקה איזוטוני לאחר הפעילות על מנת להחזיר מלחים לגוף. מלחים אלו יסייעו גם לספיגת הנוזלים אשר נדרש להשלים.

הפוסט תזונת רצים למרחקים ארוכים ותזונה טכנית הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/nutrition/feed/ 0
טכניקה, סגנון ויעילותhttps://amirrozen.co.il/running-techniqe/ https://amirrozen.co.il/running-techniqe/#respond Thu, 19 May 2022 09:10:50 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=3108אחד הדברים המדהימים בקרב הרצים המהירים, היא לא רק מהירות ריצתם המופלאה, אלה סגנון הריצה שלהם. רץ מהיר אינו רק רץ מהר, אלא סגנון הריצה שלו יעיל וחסכוני. יעילות הריצה תכתיב את יכולתכם לשפר את הישגכם ולשבור שיאים חדשים. רובנו יכולים לשמר סגנון ריצה יעיל כל עוד אנחנו רצים בקצב הנוח והמוכר לנו, אך ברגע […]

הפוסט טכניקה, סגנון ויעילות הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>

אחד הדברים המדהימים בקרב הרצים המהירים, היא לא רק מהירות ריצתם המופלאה, אלה סגנון הריצה שלהם. רץ מהיר אינו רק רץ מהר, אלא סגנון הריצה שלו יעיל וחסכוני.

יעילות הריצה תכתיב את יכולתכם לשפר את הישגכם ולשבור שיאים חדשים.

רובנו יכולים לשמר סגנון ריצה יעיל כל עוד אנחנו רצים בקצב הנוח והמוכר לנו, אך ברגע שמהירות הריצה מתגברת מחוץ לאזור הנוחות, או מתארכת למשכים ארוכים מאוד, אז סגנון הריצה בקרב מרבית הרצים החובבים מתחיל להתפרק.

שנים של אימוני ריצה ואימוני טכניקה ייעודיים יכולים לשפר ולשכלל את סגנון הריצה, אך ככל שנהיה מודעים לכך נוכל להביא לשיפור בביצועים ואף למניעה של פציעות ספורט.

לרוב, כאשר מגיעה נקודת השבירה  – סגנון הריצה שלנו מתפרק ובכך נוצר עומסים המאיטים  עוד יותר את קצב הריצה וחושפים אותנו לפציעות.

ברמה האנרגטית, סגנון ריצה יעיל הינו היחס בין עלות לתועלת – מינימום עלות אנרגטית לריצה בקצב נתון. סגנון ריצה יעיל מאפשר מקסימום תנועה של הגוף קדימה במינימום תנועות של הגוף. כך שמצד אחד אין בזבוז של תנועה או תנועות מיותרות ומנגד אנו לא מבצעים תנועות שבולמות את הגוף.

אז מה הם הדגשים לריצה בסגנון יעיל?

תנועה אנכית ויחס אנכי – מרכז הכובד של הגוף אינו סוטה מעלה ומטה באופן קיצוני ונשאר כמעט קבוע. תנודה קיצונית במרכז הכובד, גורמת לבזבוז אנרגיה עצום. עלינו לזכור שאנחנו רוצים להתקדם קדימה ולא לעוף למעלה. הוקטור צריך להיות ברור.

מפגש כף הרגל עם הקרקע – בנחיתה, נקודת המפגש של הרגל בקרקע אמורה להיות מעט לפני מרכז הכובד של הגוף. מצב זה מאפשר תנועה חלקה ורציפה של הגוף קדימה. הניסיון לרוץ בצעדים ארוכים מידי יגרום לרגל לנחות רחוק מידי ממרכז הכובד ובכך לגרום לבלימת תנועת הגוף קדימה.

הגב – נטיית הגב מעט קדימה בין 8 ל-10 מעלות, תאפשר למרכז הכובד של הגוף לנוע מעט קדימה ולתנועה חלקה ורציפה של הגוף קדימה. ריצה בגב כפוף מידי מקטינה את אורך הצעד, בולמת את תנועת הגוף וגורמת לכיווץ בית החזה, דבר הגורם לקושי נשימתי.

הראש – מיקוד המבט כ 10 מטר קדימה, יש נטייה להביט מטה מידי, נטייה זו פוגעת בסגנון הריצה. חפשו חפץ או נקודה רחוקה להתמקד בה במהלך הריצה.

כתפיים – תנועת הכתפיים אמורה לאזן את תנועת הרגליים והאגן, נדמיין את תנועת הידיים כמטוטלת ונאפשר לידיים לנוע קדימה ואחורה ומסביב לגוף. לא נמשוך את הכתפיים מעלה.  משיכת הכתפיים בולמת את תנועת הרגליים.  לרוב משיכת הכתפיים מעלה, נועדה לבלום את תנועת החזה אשר לרוב מאומצת על ידי נשים. זווית המרפקים אמורה להיות ב 90°.

גובה הכתפיים ותנועת הידיים מאוזנת – חוסר איזון בכתפיים יכול להצביע על עקמת או חוסר איזון במנח האגן ושינוי באורך הגפיים. דבר שעלול לגרום לשוני באורך הצעד בין רגל ימין לשמאל.

תנועת הידיים אמורה להיות סימטרית כאשר המרפקים קרובים לגוף ולא פונים החוצה. הרמת המרפקים כלפי חוץ בולמת את תנועת הגב ובכך את תנועת הריצה. נשתדל שכפות הידים שלנו לא יחצו את מרכז הגוף ולא יגרמו לנו לרוטציה מוגזמת מצד לצד.

תנועת הרגליים – תנועת הרגליים אמורה להיות ישרה לאורך קו האנך, אם הרגל סוטה פנימה ומשפשפת את שריר התאומים של הרגל הנגדית או סוטה החוצה זהו מצב המעיד על לקויות במפרק האגן והירך ומעבר לפציעות גם פוגע ביעילות הריצה. תנועת רגליים היוצרת רגלי איקס לרוב נגרמות או כתוצאה מלקויות מבניות או מלקויות תפקודיות בכף הרגל כמו יתר פרונציה או מחולשה בשרירי הליבה ובעיקר בשרירי הגלוטאוס. ולא רק שפוגעות ביעילות הריצה אלה גורמות לפציעות רבות.

האגן – על האגן להיות מאוזן. תנועה מצד לצד ונטייה של האגן ,מצביעות על לקויות עצביות הגורמות לחולשה בשרירי הליבה ובעיקר בשרירי הגלוטאוס ובכך יכולות לגרום לפציעה כמו פיריפורמיס סינדרום פציעות ברכיים ולשחיקת הברך.

עמוד השידרה – אמור להיות ישר וחופשי לנוע סביב ציר האנך של הגוף. במבט-על כשכף הרגל נעה קדימה עמוד השדרה מסתובב נגד כיוון השעון והגב העליון והשכמות מסתובבים בתנועה מנוגדת בכיוון השעון. שינוי כיוון זה, מתבצע באזור חוליות D10 וD 12. במצב של נוקשות בעמוד השדרה אורך הצעד יתקצר והריצה תהפוך לנוקשה יותר.

מצד שני, תנועת יתר תגדיל רוטציה של פלג גוף עליון ושתהווה בזבוז אנרגטי בניגוד לוקטור התנועה וההתקדמות קדימה.

יש לזכור!!

סגנון הריצה יכול להיות שונה מאחד לאחת הן משום השוני במבנה הגוף והיחס בין חלקי הגוף והן משום השוני באופי שלנו אשר ישפיע על אופי הביטוי התנועתי.

לרוב לא נמליץ על שינוי סיגנון קיים אצל רץ בוגר, אלא אם קיימת פציעה חוזרת הנובעת מסגנון לקוי.

כל הכתוב לעיל, כוונתו לגרום לכם להגדיל את תשומת הלב והמודעות לאופן בו אתם רצים.

הפוסט טכניקה, סגנון ויעילות הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/running-techniqe/feed/ 0
תרגילי כוח לרציםhttps://amirrozen.co.il/strength-exercises-for-runners/ https://amirrozen.co.il/strength-exercises-for-runners/#respond Tue, 01 Mar 2022 15:22:50 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=2983יעילות הריצה היא היכולת להניע את הגוף במהירות מסויימת על ידי ניצול מינימום אנרגיה. ככל שנצליח להוציא פחות אנרגיה על מנת לייצר את אותה יחידת מהירות - נהיה יעילים יותר.

הפוסט תרגילי כוח לרצים הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
מדוע רצוי לשלב אימוני כוח בתוכנית הריצה?

חיזוק הגוף לקראת פעילות הריצה

הריצה היא ספורט מונוטוני מאוד. כאשר אנו רצים אנו מבצעים בעצם פעולה קבועה שחוזרת על עצמה פעמים רבות. חזרתיות כזו יוצרת פעמים רבות חוסר איזון ואסימטריות בין שרירים שונים בגוף ובגוף עצמו.
הרבה פעמים נוכל לראות רצים עם רגליים חזקות מאוד אך ידיים חלשות, ירך קדמית מפותחת מאוד אך יציבה חלשה. חוסר האיזון הזה נובע לרוב מחזרה על אותה התנועה ובאותו הכיוון לאורך זמן.
כמובן שזה נותן לרץ יתרון וחוזק ספציפית בתנועת הריצה אך גורם לנו להיות חלשים מאוד באופן כללי ובכיווני תנועה אחרים.

כאשר אנו רצים למרחקים ארוכים מאוד, ככל שיעבור הזמן, הגוף יתעייף, תחל קריסה בנקודות החולשה שלנו.
אצל אחד זה יהיה הגב העליון או התחתון שיתחיל להציק, אצל השני העורף, אחר ירגיש עייפות ברגליים וכן הלאה. נקודת החולשה שלנו תחל להדהד ותסמן לנו עד כמה אנחנו חלשים בעצם, למרות המרחקים שאנו גומעים. ככל שנמשיך לרוץ למרחק רב יותר עם אותה החולשה, נגייס שרירים אחרים לתמוך אותה, שרירים שאנו מזניחים לרוב.
הפיצוי הזה עשוי לגרום לפציעות בטווח הקצר והארוך. על כן, אחת המטרות של אימון כוח היא לשפר את האיזון ולהרחיק את נקודות הקריסה של שרירים ספציפיים על ידי עבודה ותרגול בתרגילי הכח.

הגדלת היעילות האנרגטית

נהוג לחשוב שבכדי לשפר יעילות ריצה וקצב יש לעבוד על שיפור הצח"מ והיכולת האירובית והאנאירובית בלבד על ידי ריצות בטווח האירובי או אימוני מהירות מסוג אינטרוולים וחזרות. עוד נהוג לחשוב כי אימוני כח לא ישפרו יכולת של רצים לרוץ מהר יותר או לאורך זמן רב יותר.
כשאנו בוחנים את השרירים הפועלים בתנועת הריצה ואת שלבי התנועה השונים בתוך פעולת הריצה, ברור שחיזוק שרירים מסויימים ישפר את הביצוע.

חיזוק שרירים המעורבים בהנעת הגוף לפנים – ישפר את יעילות הריצה
Take off
Midsupport
Floating

בשלב היציאה המכונה Take off, תעבוד חזק הרגל האחורית, מכף הרגל והקשת הדוחפת, דרך שריר הסובך (התאומים) והאמסטרינג, הברך של הרגל הנגדית תצא גבוה.
שרירים מחוזקים יאפשרו ביצוע ודחיפה חזקה יותר בפחות מאמץ. בנחיתה של הרגל הנגדית ובמפגש עם הקרקע המכונה Foot Strike, הרגל נדרשת לבלום את הזעזוע מכף הרגל, דרך מפרק הברך. שרירים מחוזקים יתמכו את הנחיתה, מרחיקי הירך ימנעו קריסת הברך פנימה או החוצה בזמן קיפולה.
בריצה, בניגוד להליכה, המפגש עם הקרקע תמיד מתבצע על רגל אחת. ליציבה יש חשיבות עצומה. לכן, אימוני כוח רבים נבצע על רגל אחת בלבד על מנת לשפר יציבה ולחזק כל רגל בנפרד.

בריצה בעליה, שריר התאומים והארבע ראשי יעבדו חזק על מנת לקדם את הגוף במעלה הדרך. שרירים אלו יתחזקו במהלך אימון עליות, אך שילוב תרגילי כוח בתוכנית אשר יחזקו אותם בנוסף, ישפרו את היעילות שלנו בריצה בעליה.

היעילות היא היכולת להניע את הגוף במהירות מסויימת על ידי ניצול מינימום אנרגיה. ככל שנצליח להוציא פחות אנרגיה על מנת לייצר את אותה יחידת מהירות – נהיה יעילים יותר. היעילות הזו תתרום לנו ביכולת לעבוד מהר יותר ולאורך זמן רב יותר מבלי להתעייף.

יתרונות אימון כח בדגש על חיזוק שרירי הליבה לרצים

  1. העברת כוחות משופרת לגפיים, עקב כך, באותה רמת עצימות תחושת המאמץ תפחת או לחילופין, תתאפשר עצימות רבה והעלאת ריצת קושי באותה תחושת מאמץ.
  2. עומס מופחת על עמוד השדרה יפחית שקיעת אגן בעת ריצה וימנע כאבים בכל השרשרת המפרקית.
  3. חיזוק מייצבי האגן יאפשר איזון וסימטריה וימנע שחיקה מפרקית וכאבים באגן ובברכיים.
  4. הגברת טווחי תנועה במפרקי הירך והקרסול יאפשרו אורך צעד גדול יותר.
  5. תרגילי החיזוק, היציבות והמתיחות יפחיתו סיכון לעומס על מפרקי הירך, ברך, קרסול ולאבדן סחוס – אוסטאואטריטיס.
  6. משמש ככלי למניעת פציעות עתידיות.
  7. חיזוק רצפת אגן , הפחתת עומס וסיכון לדליפות שתן בעת הפעילות.
  8. עקב שיפור יציבתי ישתפר נפח כלוב בית החזה ויאפשר צריכת חמצן משופרת.

באיזו תדירות וכמה חזק לדחוף

את תוכנית הכוח אני מגדיר למתאמנים כחלק מתוכנית הריצה בתוכנית האימונים שלהם, התדירות נעה בין פעם ל 3 פעמים בשבוע תלוי בשלב בתוכנית.
בתחילת התוכנית, במקביל לעבודה על בסיס אירובי, נתחיל לחזק את השרירים התומכים את הריצה. נתחיל בכמות חזרות קטנה בשניים או שלושה סטים ונגדיל משבוע לשבוע.

הביצוע יתן דגש על ביצוע נכון ואיטי. כמות החזרות תשתנה ממתאמן למתאמן בהתאם לנקודת הפתיחה שלו. אך לעולם לא נגיע לנקודת כשל, למצב שלא ניתן לבצע יותר חזרות. נשתדל לעצור 2 חזרות לפני הנקודה הזו. במעלה התוכנית ישתנו התרגילים, יתווספו תרגילים נוספים ובנוסף לתרגילי הכוח הפונקציונאליים נוסיף גם תרגול פליאומטרי (תרגילים המשלבים קפיצות, דילוגים וקואורדינציה).

כשניכנס לתקופת הבניה, כאשר הנפחים יגדלו משמעותית, נצטרך לצמצם מעט את היקף אימוני הכוח ולאפשר לריצה לתפוס את המקום המרכזי, וכאשר נכנס לתקופת הטייפר, בו נרצה לצמצם נפח ריצה אך כן לשמור על מתח בשרירים, נחזור לבצע את הכוח.

במידה ובמעלה הדרך אנו נאלצים לוותר על אימון בגלל אילוצי לו"ז, עומס בעבודה או בחיים בכלל – נעדיף לוותר על אימון כוח אחד או שניים מאשר על אימון ריצה. בין דילמה האם לבצע את אימוני הכוח הרשומים כנגד משקל גוף או ללכת לחדר כושר ולעבוד על מכשירים, אני ממליץ על התרגילים הפונקציונאליים. ניפוח שרירים אינו תורם לריצה ואף מצמצם פעמים רבות טווח תנועה. אימוני הכוח חשובים עבורינו הרצים, ויש נטייה לזלזל או לחפף בהם – על נטיה זו אנו משלמים במעלה הדרך. לכן אכתוב, שני אימוני כוח בשבוע הוא מינון סביר ומומלץ לכל רץ חובב אבל אם יש אילוצים ובלית ברירה, גם אימון אחד יתן תפוקה בהסתכלות רחבה על התוכנית .

התרגילים בתוכנית

1. סקוואט – Squat

1. עמידה עם כפות הרגליים במנח טבעי.
2. חזה זקוף ובטן מכונסת.
3. ביצוע תנועת ישיבה על כסא דמיוני שגובהו תחת לקו הברך ועמידה חזרה.

דגשים
1. בית החזה זקוף לכיוון קדימה ולמעלה.
2. כף הרגל על הרצפה לאורך כל התרגול. דגש על עקבים.
הגדלת קושי: הוספת משקל על ידי קאטלבל.

2. סקוואט על רגל אחת – Single leg Squat

1. עמידה על שתי רגליים ידיים מושתות לפנים.
2. ננתק רגל אחת מהרצפה ונשב לאחור כאשר הרגל שנשארת באוויר נמצאת לפנים לצורך היציבה.
3. ירידה לגובה הברך ואף נמוך יותר, עליה חזרה לעמידה על רגל אחת.

דגשים
1. בית החזה זקוף לכיוון קדימה ולמעלה.
2. כף הרגל על הרצפה לאורך כל התרגול. דגש על העקב.
הגדלת קושי: הוספת משקל, ביצוע על בוסו או פיתה, עצימת עיניים

3. לאנג' קדמי – Front Lunge

1. רגליים ברוחב הכתפיים, מקבילות.
2. נבצע צעד אחד גדול קדימה עם רגל אחת
3. בחזה זקוף נכרע עם הברך האחורית כלפי מטה כך שזו תישק לרצפה קלות (לא לתרוק).
4. נעמוד חזרה למצב ניטרלי.

דגשים
1. בית החזה זקוף לכיוון קדימה ולמעלה.
2. ניצור זווית 90 מעלות בשתי הרגליים במהלך התרגיל.
3. להקפיד שהברך הקדמית לא עוברת את קו האצבעות.
4. התנוע מעלה ומטה ממרכז הגוף.

הגדלת קושי: הוספת משקל על ידי משקולת בידיים, הנחת רגל קדמית על פיתה או בוסו

4. צעד לצד עם גומיה – Side Step

1. עמידה זקופה, רגליים בפישוק קל, כפות רגליים במנח טבעי וכפיפה קלה בברך.
2. הגומיה מקיפה את הרגליים בקו הברך.
3. מתקדמים לצד אחד כאשר רגל אחת מובילה, התנועה לצד בלבד, להקפיד על ישבן נמוך מעט.

דגשים
1. לשמור על יציבות הגוף
2. יש להרגיש את שרירי הישבן ומרחיק הירך בפעולה.
3. לבצע ברצף ללא הפוגה ובתנועה איטית.
הגדלת קושי: הגדלת התנגדות באמצעות גומיה חזקה יותר, הורדת ישבןף בדומה לסקוואט.

5. קירוב ירך עם גומיה – Hip Adduction

1. מקבעים גומיה לעמוד, ניצבים מקביל אליו ואוחזים בו לצורך יציבה.
2. כורכים את הגומיה בצידה השני באזור הקרסול או הברך.
3. מצליבים רגליים על ליצור התנגדות.
4. מרחיקים ככל הניתן את הירך וחוזרים לעמדת המוצא. הרחקה מתבצעת ללא תנופה.

דגשים
1. לשמור על גוף ישר ויציב.
2. להרגיש את המקרבים באזור המפשעה עובדים.
3. להקפיד לא לקפל את הברך ולשמור על רגל ישרה.

הגדלת קושי:  הגדלת התנגדות באמצעות גומיה חזקה יותר.

6. לחיצת כתף – Shoulder Press

1. משקולת בגובה הכתף, כך שקצה המשקולת נוגע בכתף אך לא נשען.
2. לוחצים את המשקולת אל מעל הראש בתנועה אחת עד לנעילת המרפק.
3. חוזרים חזרה למצב התחלה.

דגשים
1. ללחוץ את המשקולת כלפי מעלה בקו מאוזן. להזהר מנטיה לפנים או לאחור.
2. לשמור על גב ישר וזקוף.

הגדלת קושי: הוספת משקל.

7. הרחקת כתף – Shoulder Abduction

1. נחזיק שתי משקולות לצידי הגוף.
2. הקפדה על מרפקים ישרים. הרמת המשקולות מעלה עד שהמרפק מגיע לגובה העיניים.

דגשים
1. לשמור על ברכיים נעולות או כפופות מעט.
2. לשמור על מרפקים נעולים.
3. לשמור על שכמות רפויות.

הגדלת קושי: הוספת משקל

8. קירוב שכמות עם גומיה – Pull Aparts

1. נעמוד, נחזיק גומיה בשתי הידיים מתוחה בקו הכתפיים.
2. נשמור על מרפקים נעולים וידיים ישרות נהרחק את הידיים זו מזו תוך כדי מתיחת הגומיה.
3. כאשר הידיים בקו הגוף, נעצור ונחזור חזרה.

דגשים
1. ברכיים כפופות מעט.
2. מרפקים נעולים ככל הניתן.
3. צריך שנרגיש את העבודה מהשכמות. לא לכווץ את הצוואר.

הגדלת קושי:  הגדלת התנגדות באמצעות גומיה חזקה יותר

9. הרמת אגן – Rear Bridge.

1. נשכב על הגב עם ברכיים כפופות ועקבים קרובים לישבן.
2. נרים את האגן כלפי מעלה תוך שמירה על רגליים מקבילות אחת לשנייה.
3. נחזור מטה עד שהישבן יגע בקרקע לפני החזרה הבאה.

דגשים
1. יש לשמור על רגליים מקבילות אחת לשנייה.
2. לדחוף דרך הישבן בתנועה אחידה ומדוייקת מעלה
3. כפות רגליים שטוחות על הרצפה.

הגדלת קושי: הוספת משקל על ידי הנחת משקולת על הבטן.

10. הרמת אגן רגל אחת – Single leg hip thrust.

1. נשכב על הגב עם ברכיים כפופות. עקב אחת נניח על מדרגה, רגל שניה מונפת לאויר, ידים בצדי הגוף.
2. נרים את האגן כלפי מעלה תוך הקפדה על ביצוע התנועה מההאמסטרינג.
3. נחזור מטה עד שהישבן יגע בקרקע לפני החזרה הבאה.

דגשים
1. יש לשמור על ידיים בצידי הגוף, ראש על הקרקע. לא להעזר בידיים בזמן העליה.
2. לדחוף דרך הישבן והאמסטרינג בתנועה אחידה ומדוייקת מעלה.
3. העקב דוקר במדרגה.

הגדלת קושי: הוספת משקל על ידי הנחת משקולת על הבטן. .

11.פלאנק על האמות – Plank

1. נעבור לעמידת שש כך שהידיים, ברכיים וקצות האצבעות על הרצפה
2. נשמור על הישבן באותו גובה עם הגב.

דגשים
1. מומלץ לעבוד על משטח גמיש ולא קשה מידי.
2. חשוב לשמור שלא תהיה קשת בגב התחתון.
3. נכניס את הבטן לכל אורך התרגיל.

הגדלת קושי: ירידה על המרפקים, ניתוק יד או רגל מהקרקע, ביצוע רצף פלנק.

12.פלאנק צידי – Side Plank

1. נרד לשכיבה על צד הגוף.
2. נשען על אמה של צד אחד ונשלח את כפות הרגליים כך שהברכיים באוויר.
3. נשמור על האגן גבוה.

דגשים
1. מומלץ לעבוד על משטח גמיש ולא קשה מידי.
2. ניתן להעזר בתמיכת רגל כדי לשמור על יציבה.

הגדלת קושי: הנפת יד נגדית באויר, לחיצת כרית בין הרגליים, הוספת משקל.

13. עליית מדרגה (Step Up)

1. עמדו מול מדרגה, ספסל, או קוביה בגובה 30-50 ס”מ.
2. הניחו רגל אחת על הקוביה ועלו בעזרתה על הקוביה, ברך רגל נגדית מובילה את התנועה ו"דוקרת" גבוה.
3. רדו חזרה עם אותה רגל שעלתה ראשונה.

דגשים
1. לשמור גוף יציב וישר.
2. לסיים עם ברך גבוהה. ידיים עובדות ברוטציה לרגליים.
3. לעבוד דרך שרירי הרגליים בלבד ללא תנופה. יש להרגיש את עליית התאומים.

הגדלת קושי: סקוואט על רגל אחת

14. עליות תאומים על סף מדרגה – Heel Raises

1. נעמוד על קצה המדרגה כאשר כריות כף הרגל על המדרגה והעקבים באוויר. אפשר לאחוז במעקה ללצורך יציבה.
2. נעלה על קצות האצבעות תוך הפעלת שרירי התאומים.
3. נרד חזרה למצב בו העקבים נמוכים מגובה המדרגה.

דגשים
1. נשמור על ברכיים נעולות
2. בזמן העליה נשאף לנשוק את העקבים רגל לרגל.
3. בזמן העליה ננסה לסיים על קצות הבהונות.

הגדלת קושי: ביצוע על רגל אחת, הוספת משקל.

15. קוכיה עם גומיה – Seashell

1. נשכב על הצד, גומיה בקו הברכיים, ברכיים כפופות, ראש מוגבה על כרית או על האמה.
2. נבצע פיסוק איטי כנגד התנגדות הגומיה – עקבים נשארים צמודים.
3. נבצע סגירה איטית כנגד התנגדות הגומיה.

דגשים
1. נעקבים צמודים.
2. ביצוע איטי בפתיחה ובסגירה.

הגדלת קושי:  הגדלת התנגדות באמצעות גומיה חזקה יותר. הפרדת עקבים והרמת כלל הגפה כנגד הגומיה.

הפוסט תרגילי כוח לרצים הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/strength-exercises-for-runners/feed/ 0
סטגנציה. או במילים אחרות "למה אני לא משתפר?"https://amirrozen.co.il/stagnation/ https://amirrozen.co.il/stagnation/#respond Tue, 05 Jan 2021 20:39:15 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=1948"אני רץ כי אני אוהב לרוץ, 3-4 פעמים בשבוע. באמצע השבוע הריצות קצרות יותר  7-10 ק"מ, תלוי כמה זמן יש לי.. ובסוף שבוע ריצה ארוכה. לא בגלל אידאולוגיה כלשהי, פשוט יש לי יותר זמן בסופ"ש, אז אני רץ בערך 15 לנשמה. אבל מה.. לא מרגיש שאני משתפר. פעם הייתי מרגיש שיפור מריצה לריצה. בכושר, בסיבולת, […]

הפוסט סטגנציה. או במילים אחרות "למה אני לא משתפר?" הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
"אני רץ כי אני אוהב לרוץ, 3-4 פעמים בשבוע. באמצע השבוע הריצות קצרות יותר  7-10 ק"מ, תלוי כמה זמן יש לי.. ובסוף שבוע ריצה ארוכה. לא בגלל אידאולוגיה כלשהי, פשוט יש לי יותר זמן בסופ"ש, אז אני רץ בערך 15 לנשמה. אבל מה.. לא מרגיש שאני משתפר. פעם הייתי מרגיש שיפור מריצה לריצה. בכושר, בסיבולת, ביכולת… אבל לאחרונה… כאילו תקוע במקום, ולפעמים אפילו פחות מזה…"  למה?! אתה שואל? תקיעות, קיפאון ואפילו נסיגה בביצועים…. או ב"עברית" סטגנציה.

שבו עם משקולת 1/2 ק"ג לעבוד על השריר בזרוע. בצעו 3 סטים של 10 כפיפות במשך 3 פעמים בשבוע. יהיה שיפור כן, ברור.. אבל מה אחרי חודש? חודשיים?  ברור לנו שזה לא יהיה "מרגש" להניף את מחצית הק"ג הזו, ברור גם שבנקודה מסוימת לא נשתפר יותר. אותו הדבר בריצה. הריצה הקבועה, במרחק הקבוע, בקצב הקבוע, במקום הקבוע גורמת לקיבעון, תקיעות ואפילו נסיגה בביצועים לאורך זמן. בפסקאות הקרובות אתן מספר טיפים או הנחיות (תלוי מי הקורא) כיצד להימנע ממצב של סטגנציה, לשפר ביצועים ולשמר יכולת וכושר בין תוכניות אימון ליעדים שונים.

תוכנית אימון, מאמן, קבוצה

הדבר הראשון והמתבקש שאכתוב הוא תוכנית אימון מקצועית, כזו שנכתבת עבורך ולא עבור משתמש אקראי באינטרנט/אפליקציה. נכתבת עבורך, על-פי הזמן שיש לך להקדיש לריצה, הימים בשבוע המתאימים לך, הרקע שלך והניסיון, המטרות והיעדים שהצבת לעצמך. כזו שתשתנה ותותאם כאשר יכנס לפתע נופש של שבועיים בחו"ל, שפעת משתקת לשבוע או כל בלת"מ אחר.

התוכנית הזו, אם היא אכן מקצועית ונכונה, תהיה בנויה ממרכיבים שונים אשר מטרתם לבנות אותך נכון ומדורג, לשמור על בריאותך, לשפר ולגוון את אימוני ויכולות הריצה שלך. העבודה יכולה להיות אישית או קבוצתית, מקרוב או מרחוק. כל רצה ורץ על פי מה שעובד לו או לה יותר.

היה ולא מצאת את הקבוצה, היה ולא מצאת את המאמן שיש לך חיבור איתו.. קליק, היה ולא מתאים כרגע להשקיע כמה שקלים בתחביב (למעט כמובן שעון ספורט, ביגוד, פיזיותרפיה וכיוצ')… אז עוברים לפסקה הבאה.

גיוון בריצות ושילוב ריצות איכותיות בהקשר

ההפך מתקיעות וקיבעון יהיה גיוון. והגיוון הראשון שאמליץ עליו הוא שילוב ריצות פארטלק באמצע השבוע (פארטלק = משחקי מהירות). תחת השם הססגוני נמצאים אימונים בשטח משתנה, בקצב משתנה, בעצימות ומאמץ משתנה (כן, כן.. אפילו אימוני העליות הנחשקים). הרעיון ליצור גיוון, לעבוד סביב הסף האנארובי, לשלב התאוששות אקטיבית, מעבר מקצב מהיר לנוח ולהפך, היחס בין האינטרוול העצים לאינטרוול ההתאוששות ישתנה בהתאם למטרת האימון.

קיימים אין סוף אימוני פארטלק המגוונים בעיקר ביחס העצימות מול המנוחה וכמה זמן מתוך סך הזמן שאני רץ אני נמצא במאמץ גבוה. פרק הזמן הזה יגדל ככל שאתקדם בתוכנית. לדוגמה – אימוני עליות, אימונים של מהירות מתגברת, אימונים בשטח שונה היוצר באופן טבעי שינוי במאמץ ובקצב, אימונים לשליטה בקצב, אימוני פרמידה ועוד רבים וטובים.

בנוסף לאלו, ניתן לשלב אימונים ספציפיים משפרי קצב כמו ריצות רצף עצים, המכונות גם ריצות טמפו (=קצב) וריצות אינטרוולים עצימים או נרחבים.

אבל חבריי הרצים… חשוב ההקשר…. פוגש הבוקר חבר מתנשף על הציר: "אחי, הרגע סיימתי אימון אינטרוולים 400X8… אני גמור מת". רגע…. למה? למה דווקא אימון כזה? מה אתה רוצה להשיג, יש תחרות בקצה? מה עשית לפני? יש הקשר לאימון?

לכן, בשילוב אימוני איכות מעבר לפארטלק ועליות בין היתר. כמו ריצות טמפו, חזרות או אינטרוולים, הייתי מחדד רגע ובודק מה המטרות והאם האימון נמצא בהקשר למשהו או סתם תלוש. תתייעצו עם מאמן. שלא תפצעו. כנראה שלא הייתם נכנסים לחדר כושר מחר בבוקר ודוחקים משקל בלי קשר לכלום … נכון?!

עבודה בטווחי דופק שונים המותאמים לרמת הכושר שלי

אתמול קיבלתי טבלת אקסל של חבר שמציגה תוכנית אימון אינטנסיבית למרתון. כל התוכנית הייתה כתובה על פי קצב (דקות/לק"מ)… והאמת, יש לי קצת בעיה עם זה. אנסה להסביר.

מתאמנים רבים ניגשים לתוכנית האימונים הכתובה בה נדרשים לבצע אימוני עליות, עבודה בקצב משתנה, ריצות טמפו, אינטרוולים (עצים או נרחב) וריצות ארוכות של סופ"ש ולא יודעים באמת באיזה קצב לרוץ. אז כיצד נדע באמת באיזה קצב לרוץ כל אימון בתוכנית או בכלל?

על מנת שהאימון יהיה הכי אפקטיבי עבור הרץ, וישפר אותו, צריך להתאים את רמת המאמץ לאימון. מדידה זו מתבצעת ע"י אחת משלוש דרכים: דופק, קצב ותחושת מאמץ אישית. קצב – יחייב אותי בשעון כושר או אפליקציה שמודדת קצב, ויש לקחת בחשבון שעבודה לפי קצב לא מתחשבת בתוואי שטח, מז"א, רוח, לחות, כך שקצב מסוים בשטח מסוים יכול לייצג רמת מאמץ שונה מזו שתושקע במקום אחרי. הדופק – גם כן יחייב אותנו באמצעי מדידה אך לאומת הקצב, הוא כן משתנה בהתאם לתנאי הסביבה השונים ומשקף בדיוק את דרגת המאמץ בה מתבצע האימון. עבודה לפי תחושת מאמץ, או מדד נשימתי, לא מחייבת אמצעי מדידה חיצוניים. אבל כן מחייבת הכרות של הרץ את עצמו וניסיון. בכדי שנוכל לדעת מה הם תחומי הדופק שלנו אנחנו חייבים לבצע מבחן (טסט) או השתתפות במרוץ שייתן לנו נקודת ייחוס אישית לרמת המאמץ האישי המושקעת.

מתוך תוצאת הטסט שנבצע, נוכל לגזור את אזורי הדופק האישיים שלנו (1-5).

כשבונים את תוכנית האימון למטרה האישית שלכם, ניתן לדייק את רמת המאמץ הנדרשת כדי למקסם את הביצועים שלכם. אגב, ככל שמתקדמים במעלה התוכנית, רצוי לבצע טסטים נוספים כדי שאפשר יהיה לראות את השיפור שיבוא לידי ביטוי בשיפור טווחי הדופק באזורים השונים – כך שבאותה רמת מאמץ, נשיג מהירות גבוהה יותר.

חוזר לחבר…

קשה לי לקבל תוכנית שגם בשבוע 3 וגם בשבוע 18 "קצב קל" (כך מוגדר בתוכנית) הוא 5:15 דק' לק"מ. האם אין שיפור ב 15 שבועות של עבודה?? או שקצב טמפו סף הוא 4:39 גם בשבוע 4 וגם בשבוע 14..

מחזוריות נכונה, הדרגתיות ומנוחה

בהנחה ואין לי מאמן, ואין תוכנית מסודרת, ואני "פשוט רץ"… ואיני מתכונן לשום מרוץ או מטרה שהגדרתי לעצמי, עדין, בכדי להימנע ממצב של קיבעון ותקיעות, חשוב מאוד שאצור לעצמי מחזוריות אימונים קבועה ומסודרת. מחזוריות זו תהיה מורכבת משלושה שבועות של הגברה ושבוע הפחתה אחד.

רצוי לסמן ביומן האישי ב (+) את שבועות ההגברה וב (-) את שבוע ההפחתה בכדי לנהל את זה נכון. המחזוריות תבוא לידי ביטוי גם באימונים שלי באמצע שבוע וגם בריצות הארוכות בסופו של שבוע. לא לזלזל, יש חשיבות גדולה מאוד על הקפדה זו בדגש על ההפחתה והמנוחה בתוך מחזוריות האימונים. בשבועות ההגברה תהיה עליה הדרגתית בעצימות האימונים משבוע לשבוע ובהפחתה תהיה חזרה לאחור לצורך התאוששות ובניה.

הנה דוגמה להמחשה של מחזוריות שכזו:

 יום א'יום ג'יום ו'
(+)8 ק"מ (10 דק')עליות 250X713 ק"מ
(+)9 ק"מ (11 דק')עליות 250X814 ק"מ
(+)10 ק"מ (12 דק')עליות 250X915 ק"מ
(-)6 ק"מ (8 דק')עליות 250X511 ק"מ
אימון יום א' הוא אימון פארטלק. הזמן בסוגריים מייצג את משך הזמן המצטבר באימון בו אני נמצא בעצימות גבוהה.

סיכומו של עניין

אין בעיה לרוץ איך שבא לכם. לא התכוונתי להיכנס לכם בין הרגליים. רוצו  בכיף, ריצות טיול בשטח, תגדילו מרחק לאט לאט. אין לי כל הסתייגות מכל אלו. גם אני אוהב לטייל בריצה לאן שרק אפשר.

אבל, אם אתם רוצים לשפר ביצועים, להגדיל מרחק באופן איכותי ונכון תוך בניה נכונה של יכולת, להישמר מתקיעות, קיבעון… וסטגנציה. סגלו לעצמכם חלק מההרגלים שרשמתי.

השיפור וההתקדמות מובטחות!

הפוסט סטגנציה. או במילים אחרות "למה אני לא משתפר?" הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/stagnation/feed/ 0
איך להתאמן בתקופת סגר?https://amirrozen.co.il/training-during-lockdown/ https://amirrozen.co.il/training-during-lockdown/#respond Sun, 27 Dec 2020 18:51:05 +0000 https://amirrozen.co.il/?p=1796אנחנו למודי ניסיון קורונה מצטבר, צברנו פז"מ של 9 חודשים מאז הגיעה המגיפה העולמית לישראל, והנה אנחנו ניצבים שוב בפתחו של סגר. כמאמן ריצות ארוכות וגם כמפיק אירועי ריצה ותוכן, אני חייב לכתוב, כי התקופה הזו הולידה את כולנו מחדש וגרמה לנו להמציא את עצמנו ולהתעלות על השגרה והנורמה בכדי להישאר בעניינים. הענק והגרנדיוזי הצטמצם […]

הפוסט איך להתאמן בתקופת סגר? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
אנחנו למודי ניסיון קורונה מצטבר, צברנו פז"מ של 9 חודשים מאז הגיעה המגיפה העולמית לישראל, והנה אנחנו ניצבים שוב בפתחו של סגר. כמאמן ריצות ארוכות וגם כמפיק אירועי ריצה ותוכן, אני חייב לכתוב, כי התקופה הזו הולידה את כולנו מחדש וגרמה לנו להמציא את עצמנו ולהתעלות על השגרה והנורמה בכדי להישאר בעניינים.

הענק והגרנדיוזי הצטמצם לנישתי וקטן. ההמוני והמתקהל הפך לאינטימי ויחידני ואירועי הריצה הגדולים הפכו לוירטואלים / דיגיטליים / טריינרים וכדומה.
אז הנה, שוב סגר והשאלה הראשונה שאני מקבל היא: "Coach, מה עושים עכשיו???"

דבר ראשון, לא מפסיקים לרוץ.

נכון, אימוני הקבוצות שרבים מאיתנו אוהבים, אותם מפגשים שיוצרים את הדבק, המחויבות, הדרייב לקום בבוקר – מפגש חברתי לכל דבר ועניין – אסורים. אבל קבוצה היא לא רק מפגש, למדנו את זה בשנים האחרונות כשהרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד ממי שאנחנו (לטוב ולרע)…

קבוצות ריצה וירטואליות

אז לרצי הקבוצות אכתוב – הקבוצה לא מתפרקת ולא מפסיקה להתאמן. העבודה הקבוצתית ממשיכה באופן יחידני. תוכנית האימון הקבוצתית נכתבת על ידי המאמן ומתפרסמת בפלטפורמה שהמאמן מעדיף לעבוד בה, או המקובלת על הקבוצה – רשת חברתית, אפליקציית מאמן-מתאמן, קבוצת ווצאפ – מה שבא.
מאחר והנסיעות אסורות, תוכנית הריצה צריכה לצאת מפתח דלתו של כל מתאמן בקבוצה. כאן נכנסת היצירתיות של המאמן לפעולה, כך שעליו מוטלת האחריות להתאים לכל חבר בקבוצה את האימון במסגרת המגבלות של מיקום המגורים. אם המתאמן גר בכפר, בעיר, באזור מישורי, גבעי, דירה, בניין, סמוך לשטח פתוח, חוף…. כל דבר יכול להשפיע על יכולת המתאמן לעמוד או שלא בתוכנית הקבוצתית הכללית.

גם מעורבות המאמן פוחתת, והיכולת לתקן ולתת דגשים מקצועיים תוך כדי האימון. כאן נכנסים שעוני הספורט לתמונה – ניטור פעילות המתאמן תתאפשר במידה ולמתאמן שעון ספורט, רצועת דופק, מהימנים אשר מקליטים את פעילות האימון ונשלחים למאמן לצורך ניתוח ומשוב. לא אופטימלי כלל, אבל עדיף על כלום.

לא כולנו רצים בקבוצה ובתקופה הזו במיוחד, רבים הפכו לסוליסטים יחידניים, כך שהסגר לא באמת מפחיד אותנו או מונע מאיתנו דבר. בסגר #3 אין הגבלת מרחק מהבית, כל עוד לא עלית על רכב. תמשיכו לרוץ ולהתאמן על פי התוכנית שלכם, אם יש כזו, או פשוט צאו לרוץ מפתח הבית את המרחק אותו אתם רוצים לרוץ. רק קחו מספיק מים.

מתוך הנחיות פקע"ר לסגר #3

רבים מאיתנו הגרים באזורים עם תוואי שטח הררי, גבעי, שפחות מאפשר ריצת רצף ארוכה או שסתם אוהבים לרוץ במקום אחר, משתגעים שלא יכולים לעלות על הרכב ולנסוע לחוף, ליער, לשדה, לפארק או לכל מקום אחר שאנו מורגלים להגיע אליו ולצאת לריצה. לכל אלו מצרף מספר רעיונות לגיוון הריצות ליד הבית ולאימוני איכות:

חזרות בקצב משתנה

יוצאים לריצת חימום קצרה, 1-2 ק"מ בקצב דיבור, עד שמגיעים לאותה שדרה, רחוב, מקום שאנו רוצים לעבוד בו – אנחנו מחפשים ק"מ אחד. הגענו? מצוין! על הק"מ הזה אנחנו הולכים לשחק בשעה הקרובה / 40 דקות / 50 דקות… כל אחד לפי המקום שהוא נמצא בו והיכולת..

  • 200+800 – נרוץ מהר 200 מ' ולאט 800 מ' וחוזר חלילה. אפשר להעביר כך את הריצה, הלוך וחזור. ניתן לשנות את היחס בהתאם לרמת הקושי והאפקט שרוצים להשיג.
  • 200/800 ; 300/700 ; 400/600 ; 300/700 ; 200/800   – אפשר ליצור פירמידה כזו של 5 ק"מ ולסיים בריצה קלה הביתה.

מתגברות קצרות

עוד משחק שאני אוהב לשחק בכדי לגוון את הריצה. ברוב הרחובות יש פחים / ספסלים / עמודים… אפשר לשחק איתן משחקי קצב, להגביר מהפח עד הפח, להאט עד הפח הבא, שוב להגביר עד הספסל, להאט עד התחנה הבאה…

משחקי הקצב האלו גם יעבירו לנו את הריצה מהר, גם יגוונו לנו אותה, גם ישפרו לנו את היכולת האירובית וישפרו לנו את הקצב. צאו לשחק עם הקצב.

אימוני עליות

מי שהתברך בעליות במרחק ריצה מהבית הרוויח… אימוני עליות הם האימונים אשר יותר משפרים אותנו. אימון עליות הוא אחד מיני אימוני הפרטלק המהווים חלק מרכזי בתוכנית האימונים של הרץ למרחקים ארוכים. (משמעות הפארטלק – עצימות משתנה). באימון עליות כמו גם בשאר אימוני השטח המשתנה, השינוי בעצימות ובדרגת המאמץ מושג בעיקר בעקבות הטופוגרפיה המשתנה.

ארבע סוגי אימון עליות נפוצים ומחולקים ע"פ משך העלייה – קצרות, בינוניות, ארוכות ומסלול ריצה ממושך שרובו בעליה.
לא סתם אנחנו יוצאים לטפס את העלייה, לאימוני עליות יתרונות רבים וניתן להשיג דרכם שיפור במספר תחומים: סיבולת כוח, מהירות ספרינט, צריכת חמצן מרבית, טכניקה, סח"ח, הגדלת סטמינה ועוד המון.. כל עלייה, שיפוע, משך, מספר חזרות, משטח, סוג ההפוגה בין העליות – ישפר ו"יעבוד" על מרכיב שונה ולכן משולבים אימוני עליה לאורך רוב התוכנית שבונה המאמן לרץ בהתאם ליעדים שהציב לעצמו או לתחרות המטרה אליה מתכונן.

אימוני מדרגות

אין עליות? אימוני מדרגות יכולים להיות פתרון מצויין להעלאת הדופק מהר ביחס למרחק ולהפעלת שרירי הרגליים במאמץ גבוה. הן יכולות להימצא ברחוב או אפילו בבניין משרדים ובבניין דירות  סמוך, רק לוודא שזה לא היום ששוטפים את חדר המדרגות ושאותם חדרים מספיק מאווררים. אגב, אלו גם יכולים להוות פתרון חמים לימי רוח קיצונית וגשם משמעותי.

ריצה יחידנית בשטח

אחת ההגבלות המטריפות ביותר את הרצים למרחקים ארוכים היא איסור הנסיעה. במיוחד אם אתם גרים בעיר, ואוהבים לצאת לטבע לממש את הריצות הארוכות שסוף השבוע מאפשר.. צריך למצוא פתרון אחר..

אז ראשית, אם אתם רצים רחוק.. אפשר פשוט לרוץ אל מחוץ לעיר. בסגרים האחרונים רבים גילו שב"חצר ביתם" נמצא עולם ומלואו. במרחק ריצה של מספר ק"מ בודדים, יוצאים ממרכז העיר לפרברים, לשדות של יישובי הלוויין, ומגלים טבע חדש. צאו וגלו. אפשר לשבת מול מחשב ולתכנן וליצור באפליקציות הניווט אין סוף מסלולים מגוונים שיוצאים מהבית וחוזרים הביתה ובדרך עוברים באין סוף מקומות.

אם אתם רצים פחות רחוק, או שחוששים להתברבר עקב ניסיונות התמצאות כושלים בעבר, עדיין חשוב למצוא את הגיוון בריצות בכדי לשבור את המונוטוניות של ריצת הכביש המשמימה. אז מדרגות כבר כתבתי, אבל לא רק. הנה עוד שני רעיונות בכדי לשבור את שגרת הריצה במקום או המונוטוניות:

אימון כוח

משחקי מדרכות

אין מדרגות? שחקו החלפת רגליים על מדרכה, צעד ימין צעד שמאל בריצה לאורך מדרכה, משחקי שיווי משקל על שפת מדרכה, לעלות ולרדת באלכסון תוך כדי הריצה. בדומה לריצות השטח, תרגילים אלו יחייבו ריכוז וקורדינציה בכדי לא ליפול ולהיפצע.

עבודה עם חבל קפיצה (דילגית)

קפיצת דלגית במקצב ריצה, יכניס אותנו לקצב ריצה נכון, ישפר את גמישות כף הרגל בנחיתה וגילגול כף הרגל. ריצה עם דילגית תסייע מאוד לשיפור טכניקת הריצה, החל מהרמת הברך, נחיתה מתחת למרכז הכובד, וסיום הצעד בהנפת העקב. ישפר קורדינציה, שיווי משקל וריכוז במהלך הריצה וכמובן – גיוון ועניין.

לסיכום

אני גיליתי שהסגרים האחרונים ואף הבידודים, היו זמן טוב להשלים פערים בתרגול ושיפור הכוח. מחלה של רוב הרצים שאני מאמן ובכלל… להזניח את תרגיל הכוח לחיזוק שרירי הליבה הסופר חשובים בכדי למנוע פציעות ריצה שכיחות. מצאו תוכנית הדרגתית לבניית הכוח, תרגולי היט המשלבים כוח פונקציונלי לריצה, תתחברו למסך עם מזרון ותתחילו לעבוד. חיזוק הרגליים, הגב, הבטן. כל מערכת השרירים שתומכת את השלד בריצה, בולמת זעזועים, משפרת יציבה לאורך זמן. כל רץ יודע איפה הוא חלש… ומי שלא, מאוד פשוט לגלות. צאו לריצה ארוכה ותקשיבו לגוף, המקום שקורס ראשון הוא כנראה החלש ודורש חיזוק, זה יכול להיות כאב בגב תחתון בסוף הריצה, הברך ברגל ימין, הכתפיים, התאומים ברגל שמאל, פנים הירך…. כל אחד והקריסה שלו. זו החולייה החלשה – חוזרים ל"מוסך" ומתחילים לעבוד ולחזק – גומיה למרחיקי הירך והמקרבים, סקווטים לארבע ראשי, לאנג'ים, בטן סטטי, עבודה עם גומיה לבטן – אין סוף תרגילים לחזק.

אז הנה, אנחנו לקראת סגר שלישי…. יש לכם שלושה שבועות  – צאו לדרך.

הפוסט איך להתאמן בתקופת סגר? הופיע לראשונה ב-אמיר רוזן מאמן ריצה | ONEZONE.

]]>
https://amirrozen.co.il/training-during-lockdown/feed/ 0